מפה היא תיאור סימבולי של המרחב, המייצגת בצורה אבסטרקטית את העולם. המפה לעולם אינה ניטרלית. ככזו, אני רואה בה פלטפורמה להתערבות והוספת שכבות מידע נוספת. אני רואה במפות עניין ואתגר גדול יותר מאשר בקנווס הלבן, הקווים והצבעים מנחים אותי למצוא צורות חדשות ופרשנות שונה ואישית. למפות משקל נוסטלגי ורב משמעות עבורי. לפעמים הן מזכירות לי את מקום הולדתי בונצואלה, טיולים שעשיתי או מקומות שעוד לא חוויתי ובהם ארצה יום אחד לבקר.
בעבודות אני בוחן את הגוף הגברי, את מודל היופי ומותח את הגבולות בין עירום לאירוטיקה.
הפרויקט עובר ברבדים שונים של אינטימיות, ביני ובין עצמי, בין המודל לבין עצמו ובין שנינו.
החשיפה, שיש עליה "טאבו" ונעשית בדלתיים סגורות, בסטודיו, לוקחת את המודל ואותי למסע, מהפרטי והאינטימי לכזה הפתוח וחשוף לכל.
בעוד חונכנו והורגלנו להתבייש בעורנו, דווקא כשהעירום הופך למושא העניין אז הסתרתו הופכת למקור הבושה. הנורמות החברתיות מתהפכות באמצעות כוחה של המצלמה - המפגש עמה מאלץ אותנו להתמודד עם גופנו העירום.